פסק-דין בתיק ת"ק 55546-02-12

עובדות הצריכות לעניין:

גירסת התובע ע"פ כתב התביעה

ביום 28.12.11 בשעות הערב הגיע התובע לעסק הנתבעת בכדי להחליף 2 צמיגים ברכב. בעל העסק, מר דוד קליין (להלן: " דוד קליין") אמר לתובע כי הוא סוכן של צמיגים מסוג בריסטון ורק צמיגים אלו באפשרותו לספק לתובע. מר קליין הציג לתובע את המחיר במחירון ואמר לו כי לאחר הנחה העלות עבור 2 צמיגים תהא 1,500 ש"ח. התובע שילם הסכום האמור ונסע לדרכו. למחרת, הסתכל התובע על הצמיגים שהותקנו ברכבו וגילה כי הם אינם מסוג "בריסטון" כי אם מתוצרת סין ונקראים "קינדה".

התובע ניגש בשנית למוסך ומר קליין אמר לו כי אינו יכול להחליף לו את הצמיגים היות ונעשה בהם שימוש עקב הנסיעה ברכב. מר קליין הציע שהתובע יקנה צמיגים מסוג "קינדה" חדשים, יביא אותם למר קליין ורק אח"כ יוחזר לו כספו בחזרה. התובע רכש זוג צמיגים חדשים ושב לעסק הנתבעת, אולם, פרץ ויכוח על גובה סכום ההחזר ולכן התובע השאיר הצמיגים הישנים, העמיס הצמיגים החדשים על רכבו ואחסן אותם בביתו.

התובע תבע מהנתבעת סך של 6,000 ש"ח הכולל:

א.              600 ש"ח - ההפרש בין עלות הצמיגים שעליהם חויב (1,500 ש"ח) אל מול העלות ששילם בגין ההתקנה במקום אחר.

ב.              400 ש"ח - עלות יום עבודה.

ג.                5,000 ש"ח - עוגמת נפש.

התובע צירף קבלה שניתנה לו מאת הנתבעת על תשלום עבור צמיגי "הקינדה" , חשבונית / קבלה על תשלום צמיגים ע"ס 900 ש"ח מאת פנצ'ריית פיני מזרחי, הצעת מחיר עבור צמיגי קינדה מאת קרית הרכב עכו בע"מ וחשבונית / קבלה ע"ס 900 ש"ח מאת רכב חמודי.

גירסת הנתבעת ע"פ כתב ההגנה

בשם הנתבעת הוגש כתב הגנה בו נטען כי החברה מספקת צמיגים מסוג "ברג'סטון", אולם, ביום האירוע הנטען לא היה לה במלאי הצמיגים המתאימים לרכב התובע מסוג בריגסטון. הנתבעת ניסתה לעזור לתובע ופנתה טלפונית לייבואן צמיגים שנמצא באזור התעשייה בקריית ביאליק וביקשה לפתוח במיוחד עבורה את המחסן. הנתבעת שלחה שליח מיוחד לקריית ביאליק שיאסוף את הצמיגים ועם הגיעו הורכבו הצמיגים, נעשה איזון של הגלגלים והתובע שילם עבור הצמיגים והעבודה.  למחרת היום, שב התובע למקום העסק וטען כי הותקנו לו צמיגים מסוג "קינדה" ולא צמיגי בריגסטון. הוסבר לו כי לא ניתן היה להתקין לו צמיגים מסוג בריגסטון שכן לא היו כאלה במלאי וכמו כן הובהר לו כי הוא שילם עבור צמיגים מסוג "קנדה" ולא "ברגיסטון" שמחירם גבוה יותר מהמחיר ששילם. נציג הנתבעת הסביר לתובע כי התשלום כולל את  הנסיעה המיוחדת בשעות הערב לאזור התעשיי בקריית ביאליק ולכן המחיר ששולם היה עבור עלות הצמיגים, תוספת עבודה, איזון והנסיעה המיוחדת שנעשתה, סה"כ 1500 ש"ח. לכתב ההגנה צורפה חשבונית.

דיון

1.       עד מטעם התובע, מר יצחק בגז, העיד בדיון כדלקמן:

בשעות אחה"צ / ערב הגיעו הוא והתובע אל הנתבעת בכדי לתקן תקר. מר קליין בדק את הרכב והמליץ להחליף 2 צמיגים קדמיים. מר קליין הציע לתובע צמיגים מסוג ברידג'סטון, אשר עלותם גבוהה יותר והתובע הסכים. עקב כך שלא היה לו במלאי צמיג מהסוג הנ"ל נציג הנתבעת הציע לשלוח מישהו להביא צמיג. הם התייעצו ביניהם והוחלט להמתין. כל התהליך ארך כשעה וחצי ולאחר מכן הם נסעו. למחרת בבוקר נסעו ביחד שוב ועצרו בצד מאיזה שהיא סיבה והסתכלו על הצמיגים החדשים שהותקנו וגילו כי לא רשום על הצמיג שהוא מסוג ברידג'סטון, אלא, "קינדה". מיד נסעו השניים חזרה לנתבעת וסיפרו למר קליין כי הצמיגים אינם מסוג בריג'סטון. בנו של מר קליין השיב להם כי הוא לא מוכן לקבל בחזרה א שני הצמיגים שכן הם אינם חדשים כעת , אלא, משומשים. הוא ביקש שהם יביאו 2 צמיגים חדשים ולאחר מכן יקבל התובע חזרה את כספו. התובע רכש 2 צמיגים חדשים ושב אל הנתבעת. מר קליין ביקש 200 ש"ח , פרץ ויכוח ובסוף הצמיגים לא הוחלפו.

2.       נציג הנתבעת העיד בדיון כדלקמן:

לדבריו, הוא אמר לתובע וחברו כי הוא סוכן של ברידג'סטון וכי אין לו צמיגים מסוג זה במלאי ולכן היה עליו לנסוע להביא צמיגים אחרים מהמחסן של הסוכן, אשר נמצא באותה עת בביתו.

3.       עד מטעם הנתבעת, מר נדיב שלמה, העיד  בדיון כדלקמן:

       לדבריו, הוא הסוכן המשווק לנתבעת צמיגים מסוג "קנדה". לפני כחצי שנה התקשר מר קליין אליו, בסביבות השעה 16:00-16:30 וביקש צמיגים. העד השיב כי הוא אינו בבית והפנה אותו לבעל העסק. מר קליין נסע במיוחד מנהריה לקריית ביאליק ובעל העסק פתח במיוחד עבורו את המחסן. מר קליין אסף את שני הצמיגים ונסע לדרכו. התובע רכש את הצמיגים בעלות 900 ש"ח, כאשר לנתבעת זה נמכר בעלות של 960 ש"ח.

4.       התובע נשאל בדיון מה הפיצוי שהוא מבקש והשיב כי הובטח לו צמיגי בריג'סטון , אולם הותקנו לו צמיגי קינדה ולכן הנזק הכספי שנגרם לו הינו הפרש בין 900 ש"ח (עלות צמיגי קנדה)ל- 1500 ש"ח (התשלום ששילם) ועוגמת נפש. כן העיד כי ידע ששליח מטעם הנתבעת נסע להביא צמיגים, אולם, לא ידע היכן נמצא המחסן או שיצרו קשר עם היבואן בעניין.

5.       הצדדים הופנו לעניין הבירור העובדתי - מה נאמר והוסכם בע"פ בין הצדדים, על בסיס הסכמתם, לבדיקת פוליגרף. הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש יפסוק במחלוקת ע"פ תוצאות הבדיקה. עוד נקבע בהחלטה כי הוצאות בדיקת הפוליגרף תשולמנה בשלב הראשון ע"י שני הצדדים, כל אחד עבור בדיקתו. במידה והנתבעת תימצא כאינה דוברת אמת, יחולו עליה ההוצאות בנוסף לסכום התביעה. מאידך, במידה והתובע ימצא כאינו דובר אמת, יחזיר לנתבעת את ההוצאות.

6.       התובע בבדיקת הפוליגרף מיום 1.7.12 השיב לשאלות הבאות כדלקמן: